BFF: תערוכה חדשה בגלרית מנשר

נועה צאושו ואסף קוריאט

אוצר: יהושע סימון

פתיחה: יום ג', 17.3.09, 20:00


התערוכה BFF מתחילה בשמה, בריחוק האירוני של תוכנית הריאליטי של פריס הילטון שבה היא מחפשת חברה-הכי טובה-לנצח (BFF), ומתקרבת בתכניה ובצורתה אל הסובייקטיביות האינטימית שנוצרת בשיתוף פעולה של חברוּת.
BFF היא פרויקט משותף של שני אמנים; נועה צאושו ואסף קוריאט שני חברים הבוחנים את סוגיית שיתוף הפעולה בתוך החלל של גלריה מנשר לאמנות.
העבודה בתוך חלל שמתקיים כסטודיו פתוח, בשבועיים שקודמים לפתיחה, היא נקודת ההתחלה עבור מערכת היחסים שמתבטאת בעבודה.
חברות מעלה את השאלה של הבחירה – מתי, היכן ואיך, בכלל, בוחרים. השאלה של החברות היא השאלה של החירות והיא השאלה של הסובייקטיביות. לא מדובר כאן בזהות – הגדרה סטאטית וחד משמעית, אלא בסובייקטיביות – עצמאיות במהלך מתמיד של שיקוף ושינוי.
BFF היא לא תערוכה של צמד אמנים אלא שיתוף פעולה ביניהם – מיודעת בדיאלוג הסוקרטי, בלבטי ומאווי החלוצים ובשיחות הטלפון של ורהול ובריג'יד ברלין (פּוֹלק); עניינה בנייה עצמית ומשא ומתן, ערבות הדדית, ביקורת ורכילות- פעולה בתוך מרחב וקהילה.
העבודות מבוססות על דימויים משותפים וביוגרפיות נפרדות. הן מתנקזות ומתפצלות מרעיון מרכזי אל טביעת אצבע אישית, נמהלות ודוחפות את קווי המתאר הפרטיים. הדואליות בין המשותף והפרטי מככבת בכל אחד מהייצוגים בתערוכה.

הגלריה פתוחה א-ה 11:00-19:00, נעילה: 19.4.09

תערוכה קבוצתית במנשר: "חמלה וזעם"

חמלה וזעם- דימויים

תערוכה קבוצתית

פתיחה: 14 בינואר, יום ד',19:30

משתתפים: עילית אזולאי, מאיה כהן-לוי, מיכל שמיר, בועז אהרונוביץ', רועי צ'יקי ארד, גליה יהב, פיטר יעקב מלץ, סשה סרבר, מיכה קירשנר, איילת השחר-כהן, פטמה אבו רומי, בות'ינה מילחם, גבריאלה קליין, אפרת אורנשטיין.

אוצרת: רונית ידעיה

החמלה והצורך בסדר יום אחר שנובע ממנה בתחום הציבורי, הפוליטי והפרטי

הכעס, כפועל יוצא של החמלה ווקטור החמלה כפעולה.

האמנים שמשתתפים בתערוכה מדגימים בעבודותיהם אופציות שונות של מחויבות לחברה ולשינוי, אולי גם אתיקה אחרת של התבוננות ושל יצירה.

"חמלה וזעם – דימויים" – הדגש הוא על "דימויים", שבשל הצפתם באמצעי התקשורת, עוברים בשדה האמנות עוד שלב של התייחסות, לאו דווקא של עיקור אמנותי, אלא משהו פחות ישיר ופחות זמין ויותר מעמיק.

התערוכה עוסקת בפרשנות של כל אמן לנושא החמלה, כשהזעם על חוסר האונים להיענות לקריאה לעזרה שנובעת ממושא העבודות, מוצאת את ביטויה בפני השטח של העבודות, כמו בעבודות של מאיה כהן לוי, לדוגמא ש"פיצצה" את כלי המשחית - ההליקופטרים, או בעבודות של פיטר יעקב מלץ, שפרק את פני השטח והפך אותם למשהו דקדנטי ומיכל שמיר שניסתה להרכיב מחדש עכביש כרות רגליים: הזעם נובע ישירות מהחמלה, והרצון לפרק או לחבר מחדש, או להשחית הוא פעולה סמלית של האמן.




נעילה: 19/2/09
הגלריה פתוחה – א'-ה' 11:00-19:00